ספר נולד בדרך כלל מסיפור. סיפור שלוכד את תשומת הלב או את הדמיון, אולי סיפור אישי, אולי סיפור של מישהו אחר שהשאיר עלינו רושם. והסיפור הזה מקנן לנו במוח (או בלב). והוא מגיח ברגעים בלתי צפויים, והוא לא מרפה, ובשלב מסוים אולי מרגישים שבעצם אין ברירה – את הסיפור זה מוכרחים לכתוב.
אבל איך?
שיר הוא כמה שורות.
סיפור קצר הוא לפחות קצר (למרות שלכתוב סיפור קצר מהודק, מדויק, מפעים ומעורר זאת אמנות בפני עצמה).
אבל ספר? רומן אמיתי? מאות עמודים חבוקים בכריכה עם דמויות עגולות ומשתנות ומתפתחות ומתהפכות על פני זמן של ימים ואולי אפילו שנים ועשרות שנים?
ספר שבעמודיו עשרות אלפי מילים? שכתיבתו אורכת חודשים, ואולי שנים ולפעמים, מי יודע, אולי אפילו עשרות שנים ואולי אי אפשר לגמור לכתוב אותו אף פעם…כזה ספר?
להירגע בבקשה. זאת עכשיו כבר החרדה שמדברת.
כן ספר. רומן. יצירה בדיונית מורכבת, מרובת מילים ודמויות ועלילות. אפשר לכתוב ספר, ואפשר גם להוציא אותו לאור תוך פרק זמן מתקבל על הדעת, אבל מדובר פה בפרויקט גדול, כזה שדורש מחשבה וזמן והשקעה, אולי גם כלכלית. הסיפור ממשיך לדגדג? מבקש לצאת לאוויר העולם? יופי. אז הנה שלבי העבודה מהרגע בו נובט הרעיון ועד מסיבת ההשקה.